<h1>תשובות רבינו אברהם ב"ר יצחק בעל האשכול סימן ב'</h1>
<h2>דף מח:</h2>
שאלה ראובן ושמעון שבאו לפנינו לדין על עסק שתוף אשר היה ביניהם ושניהם נשאו ונתנו בו, ולאחר שחלקו טען ראובן על שמעון בטענת בריא, נשאר בידך חמשה דינרין שלקחת לצרכך, ורוצה להשביעו על החמשה דינרין ועל שאר השתוף בגלגול אם הלך בו באמונה וביושר, וענהו שמעון החמשה דינרין שאתה אומר לא לקחתים מעולם, שכל מה שהיה בידי מן השתוף חלקתי לך. ועל מה שאמרת שאשבע לך גם על כל השתוף, כשהתחלנו השתוף מתחלה התנינו זה עם זה שלא יהא רשאי אחד ממנו להשביע את חברו, ופטר כל אחד ממנו את חברו משבועה וחרם, אבל אתה לקחת מן השתוף שתי קנים של קנבוס. וראובן משיב כל מה שהיה בידי מן השתוף חלקתי לך, וממה שאתה אומר שפטרנו זה את זה מחרם ושבועה לא היו דברים מעולם. ועל השתי קנים שאתה אומר שלקחתי השבע וטול. ואנו פסקנו דינם ואמרנו הואיל ושמעון טוען ואומ' שפטרו זה את זה משבועת שתוף נמצא ראובן פטור משבועת שתוף ומן החרם שיש לשמעון עליו בשביל שתי קנים שהוא טוענו טענת בריא יכול ראובן להפכה עליו ולומר לו השבע וטול, הואיל ושמעון אין יכול לגלגל עם זה החרם שבועת השתוף שהרי מודה שמעון שפטרו משבועת השתוף ושמעון ישבע היסת על החמשה דינרין שטוענו ראובן טענת בריא, ואין יכול להפכה עליו ולומ' השבע וטול מפני שראובן מגלגל עם החרם כל שבועת השתוף ואע"פ שחלקו, שהרי הוא אומ' שלא פטרו משבועת שתוף לפיכך יגלגל עליו, כדין חד בר נש [ירושלמי שבועות ספ"ז] דאתי למידן קומי ר' זעירא וכו' אמ' ליה או הב ליה כל מה דהוא מגלגל עלך או אשתבע ליה. ורבו עלינו קולות רבים בזה הדין ואמרו כי כשטען שמעון ואומ' שפטר את ראובן משבועה לא אמ' שפטרו אלא על מנת שיפטרנו כמוהו, ועכשיו שלא פטרו ראובן גם הוא לא פטר את ראובן. ועוד טעם אחר אומרין אע"פ (שפטר) [שטוען] שמעון ואומ' שפטרו זה את זה בהתחלת השתוף משבועה וחרם לא פטרו אלא [על השיתוף] בפני עצמה דלא מצי לאשבועי חד לחבריה בשביל זה השתוף לבד אבל על ידי גלגול לא פטרו זה את זה ועכשיו שהוא על ידי גלגול בשביל השתי קנים שטוען שמעון לראובן טענת בריא יוכל להשביעו גם על השתוף. מכל מקום שמעון זה אינו טוען שזה הפירוש היה ביניהם אלא אומ' סתם פטרנו זה את זה משבועה וחרם, ולהסיר המחלוקת מבינינו יורנו רבי' היאך לדון.
תשובה כך דעתנו נוטה, שכל אחד מהם חייב לחברו שבועת היסת זה על החמשה דינרין וזה על השתי קנים, וכל אחד ואחד ישבע בגלגול על השתוף, כי מה שאומר שמעון לא פטרתיך אלא על דעת שתפטרני אתה אבל אם אתה רוצה להשביעני גם אני אשביעך שלא פטרתיך אלא על דעת שתפטרני הדין עמו. ועוד שאם פטרו משבועה וחרם על השתוף בפני עצמו פטרו אבל על ידי גלגול לא פטרו, מידי דהוה [שבועות מ"ח ע"ב] אחלקו השותפין והאריסין שאינו יכול להשביען ואם נתגלגל לו שבועה ממקום אחר מגלגל עליו את הכל. ויש (לומ') שאומ' שחלוק יש בין חלקו השותפין ולמי שפוטר את חברו בפי' משבועה אין בו כח לגלגל עוד כדתנן [כתובות פ"ו ע"ב] ואם עשאה אפטרופיא משביעין אותה על העתיד לבוא ואין משביעין אותה על שעבר ואמרי' לשעבר מאי עבידתיה על אפטרופיא שנעשית בחיי בעלה, כי אחר שפטרה אביהם אין להם רשות להשביעה עוד אפי' בגלגול, אבל בחלקו איכא למימר שמא לא רצה להשביעו עכשיו עד שיבוא זמן אחר ולא פטרו ולא מחל לו בפי'. מכל מקום בטענה שטוען לא פטרתיך אלא על דעת שתפטרני אתה ראויה לקבל הימנו, הילכך שניהם נשבעים שבועת היסת ומגלגלין עליה את השתוף, ואין יכולין להפך בה על זה שגלגול השתוף מעכב. וכתב הגאון ר' יצחק ז"ל בהלכותיו דחלקו השותפין והאריסין אינו יכול להשביען, והוא הדין לשאר שהן אפטרופין שהן [אשה] שנושאה ונותנת בתוך הבית ובן הבית שאינו יכול להשביען אם חלקו. ואם אמ' הנתבע כבר חלקנו ולא אשתייר ליה גבאי מידי והתובע אומ' עדין לא חלקנו ואית לי גביה כך וכך לא משבעינן ליה בגזרת על טענת שמא אבל משביעין על טענת בריא שבועת היסת, ונשבע על טענת שמא בגלגול שבועה. ואי לאחר שחלקו אתי ותבע ליה בטענת שמא בלחוד מחרמינן ליה סתם על מאן דגזליה מידי מההוא שותפותא או מההוא אפטרפסותא.
